השפעת כוח המחשבה על הריון ולידה

 

(מאמר שכתבתי לפני 5 שנים)

 

מבוא

 

החיים המורכבים שלנו מביאים אותנו להתפתחויות שונות דרך הבנות רבות ומגוונות שבדרך כלל קשורות אחת בשנייה.

אנשים בעלי מודעות מפותחת יהיו יותר ערניים להבנות\תובנות הללו וכך בעצם ההתפתחות שלהם בחיים תהיה יותר מעמיקה ויותר מיטיבה עימם.

ההתפתחות האישית שלי החלה מהיום בו נולדתי עד לעצם היותי היום אישה בוגרת, היום כשאני מתבוננת על חיי אני מבינה איך הם רשת אחת גדולה ומפותחת שכל חוויה וחוויה קשורה למכלול הרב של מי שאני היום.

ככל שאני מתפתחת דרך חוויות חיי אני יותר ויותר מבינה כמה השפעה יש לכוח המחשבות שלי  ,לאמונות שלי ולתת המודע שלי על חוויות אלה. בעצם אפשר לומר שאני בוראת כל רגע ורגע את חיי ואני יכולה בעזרת המחשבה שלי ליצור ולברוא את אותה מכלול החוויות שלי,  לפעמים החוויות הן פשוטות יותר לפעמים מאתגרות יותר.

 

במהלך חיי לאחרונה התוודעתי לעולם הקסום של להיות מלווה ותומכת לידה. בהתבוננויות המעמיקות לתוך תהליך הלידות שלי ושל היולדות אותן ליוויתי מצאתי דפוס שחוזר על עצמו אותו הרגשתי צורך לחקור: כוח המחשבה שלנו כמשפיע על ההיריון והלידה. 

היום אני בת 37 אם לארבע בנות מופלאות, כל אחת ואחת נולדה בתהליך לידה קסום שבראיה ובהתבוננות מעמיקה על ההריונות והלידות הבחנתי שכל מה שחשבתי עליו - האמונות, הפחדים המחשבות,  התבטאו בצורה כזו או אחרת במהלך הלידה ובהיריון. מחשבות שהובילו לתקיעות בלידה ולקשיים בהריון ומחשבות שהובילו לשחרור ואפילו לתכנון מהלך הלידה עד לפרטים קטנים התממשו במציאות.

 

במהלך הלידה הראשונה שלי נכנסה אמו של בן זוגי שנפטר ממחלת הסרטן 4 חודשים לפני (איציק אברמוב ז"ל) לחדר הלידה ופיזרה מעל מיטתי תמונות שלנו, של איציק ושלי ביחד מתוך אמונה, שזה יעשה לי טוב. אך מה שקרה הוא ההיפך. מחשבות ופחדים שליוו אותי צצו  ועלו ועיכבו ואף עצרו את הזרימה של תהליך הלידה ונתקעתי חמש שעות בפתיחה 5 ס"מ. כאשר הבנתי באופן מודע מה 'תוקע' את התהליך, ביקשתי מחברה שהייתה איתי שתשחרר אותי והיא בעזרת מילים טובות ומעודדות ובעזרת דמיון מודרך עזרה לי להתקדם בתהליך. בדמיון המודרך  ראיתי את תעלת הלידה שלי כפרח לוטוס הנפתח לאט לאט, השתחררתי מכל המחשבות וחזרתי למיקוד בגופי ומשם הלידה תפסה תאוצה.

מלידה זו ועד הלידה השנייה שלי עברו 5 שנים בהם התפתחתי וחוויתי עוד התנסויות מעמיקות עוד למידות ועוד הבנות דרך התבוננות על חיי. התוודעתי לשיטה מדהימה ככלי לבריאת מציאות ושינוי דפוסים ואמונות דרך התכווננות ועבודה עם אנרגיית הבריאה- "תטא  הילינג". ע"י שימוש בגלי תטא במצב ערות, ניתן לברוא את המציאות ולשנות אמונות ותוכנות הקיימות בנו ומשפיעות על חיינו. (בהמשך ארחיב על שיטה זו)

 

בלידתי השנייה, שמעתי סיפורים רבים של הריונות ולידות ובמהלך ההיריון, סיפור אחד תפס את מחשבותיי-  סיפור של אישה שחוותה לידה מהירה מיד לאחר ירידת מים. הנחיתי את מחשבותיי שכך אני רוצה ללדת. ראיתי בעיני רוחי את תהליך הלידה מבחינת תאריך, השעה ביום וקצב הלידה ובעצם יצרתי, בלי להתכוון או להבין שזה מה שאני עושה,  מציאות שאכן התקיימה והתממשה: הלידה התחילה בירידת מים בבוקר ותוך שעתיים ילדתי בלידה קלה ומהירה ללא כל התערבות.

בלידה השלישית שלי כבר הבנתי את הרעיון של בריאת המציאות ושלפתי פחדים וחששות שליוו אותי במהלך ההיריון  ושוב בחרתי ממכלול הסיפורים ששמעתי להתמקד בסיפור אחד ולברוא לעצמי את המציאות של הלידה כמעט לפרטים מדויקים: שעת תחילת הצירים, האווירה שרציתי שתהיה לי במהלך הצירים ועד ללידה עצמה.

גם בלידה הרביעית בחרתי לחזור על אותו הרעיון הפעם חשבתי על תאריך ועל שעה ופחד אחד שלא הצלחתי לשלוף ממני כמעט והתרחש: לידה בתוך הרכב. הגעתי לחדר לידה בפתיחה 10 מוכנה ללדת- שתי לחיצות והיא בחוץ כשכל הדרך אני עוצרת את עצמי מללדת באוטו.

 בעצם מחשבה יוצרת מציאות – ברגע שאני חושבת נוצר מעין מגנט המושך אליו אותם דברים עליהם אני חושבת ובהם אני מתמודדת. כלומר אם אחשוב על הצלחה "אמגנט" אלי מצבים בחיים שייצרו לי את האפשרויות לממש את ההצלחה הזו.

 אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

כשהתבוננתי על כל ניסיונותיי  ולידותיי, התחלתי לבדוק את הרעיון של השפעת המחשבות שלנו על ההיריון והלידה אצל חברותי והבחנתי, בסיפורים ששמעתי, על תופעות דומות. החלטתי לחקור את הרעיון דרך התמקדות בכלים: תטא הילינג, דמיון מודרך, הסוד ורעיונות מהמדע. בכל אלה  מצאתי רעיונות המדברים ומציגים את רעיון קיומנו כאן דרך בריאת המציאות שלנו והיכולת לחולל ניסים בכל רגע ורגע ולהשפיע על חוויות חיינו.

היריון הינו תקופה ארוכה יחסית, זמן להכין את עצמנו לתינוק/ת החדשים ההולכים להתווסף למשפחה, זמן להכין את גופנו, נפשנו וביתנו. על גופנו נמרח שמנים, את ביתנו נצייד אך כיצד נכון את נפשנו? רק מעצם הזמן שחולף ״נתרגל לרעיון״? נלמד מהם השלבים בלידה? או שנחליט לקחת צעד לעומק ולגלות את עצמנו במקום החדש והמיוחד הזה? ( כל הריון גם רביעי שם אותנו במקום חדש ומיוחד(.  להלן חלק מהדרכים שאני גיליתי והתוודעתי אליהם וכך אני מסבירה את הקשר בין המחשבה לבריאת המציאות, בהקשר של הריון ולידה.

 

הסוד

הסוד הוא סרט תיעודי שבויים ע"י  דרו האריוט והתפרסם במדינות רבות בעולם. אחרי הפצתו החליטו לערוך גם ספר הקרוי באותו שם. הסרט מורכב ברובו ממונולוגים של מספר אנשים רובם אנשי רוח: מאמנים אישיים, מתקשרים, כמרים, וגם מספר אנשי ספרות ומדע, המסבירים על "חוק המשיכה" ואף טוענים שהם יודעים כיצד להשתמש בו בחייהם לטובתם האישית.

 

 הסוד עליו מתבסס הסרט מתייחס באופן ישיר ל"חוק המשיכה". חוק המשיכה אומר שאם אנחנו חושבים על דבר מה   אנחנו בעצם יוצרים אותו ומאוחר יותר אף נזכה לראותו בחיינו האמיתיים.

אחת המטאפורות בה נעשה שימוש לגבי הסוד היא סיפורו של אלאדין. אלאדין המוצא מנורה קטנה וממשש אותה זוכה באופציה להגשים את משאלותיו ע"י הג'יני האומר רק משפט אחד:" משאלתך היא פקודתי".  הג'יני הוא בעצם המטאפורה ליקום כך שכאשר אנו מביעים משאלה או חושבים מחשבה היקום קולט ושולח חזרה את המחשבה כמציאות. בעצם אנו בוראים כך את המציאות שלנו ע"י חשיבת מחשבות ,חלימת חלומות ובקשת משאלות.

 

תיאוריית הסוד טוענת כי המחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. כאשר אנחנו חושבים, המחשבות האלו משוגרות ליקום והן מושכות כמו מגנט את כל הדברים הדומים שנמצאים באותו תדר. כל מה שמשוגר כלפי חוץ, חוזר למקור. והמקור הזה זה אנחנו. אפשר לדמות את הרעיון של הסוד למגדל שידור. אנחנו מבינים שמגדל השידור של תחנת טלוויזיה משדר באמצעות תדר, והתדר הופך במקלט הטלוויזיה שלנו לתמונות. רובנו איננו מבינים איך זה עובד, אבל אנחנו יודעים שלכל ערוץ יש תדר, וכשאנחנו מתכווננים לתדר הזה אנחנו רואים את התמונות במקלט הטלוויזיה שלנו. אנחנו בוחרים את התדר על ידי בחירת ערוץ, ואז אנחנו מקבלים את התמונות שמשודרות בערוץ הזה. אם אנחנו רוצים לראות תמונות אחרות במקלט שלנו, אנחנו מחליפים ערוץ ומתכווננים לתדר חדש. הרעיון הוא שאנחנו כמו מגדל שידור אנושי, ואנחנו חזקים מכל מגדל שידור שנוצר עלי אדמות. השידור שלנו יוצר את חיינו ואת עולמינו. השדר שלנו מועבר באמצעות המחשבות שלנו. התמונות שאנחנו מקבלים משידור המחשבות שלנו, אם נרצה או לא, אלו תמונות חיינו.

 

שלושת השלבים של רעיון הסוד הם:

  1. בקשו -  עצמו את עינכם והתמקדו בדבר שאתם רוצים. תרגישו כאילו שהוא כבר קיים, שהוא חלק מחייכם. תאמו בין המחשבה להרגשה ובכך תצרו את הבקשה בראשכם ותשלחו אותה ליקום.

  2. האמינו -  לרגע אל תפקפקו באמונתכם בסוד. תחיו כאילו הדבר אותו אתם רוצים הוא כבר שלכם. רגשות של פחד, כעס או עצב יכולים לשבור את אמונתכם ובכך למנוע את קיום הבקשה.

  3. קבלו -  בתוך זמן מסוים הדבר אותו ביקשתם יגיע אליכם, היקום יממש את בקשתכם בדרך זו או אחרת, פעמים רבות בדרך לא צפויה (ולכן אל לנו לכוון את דרך הקבלה אלא רק את שברצוננו לקבל).               היקום אינו מבדיל בין טוב או רע, הוא נענה לגלי המחשבות של האדם כך שאם אדם מסתכל כל חודש על חובותיו וחושב על כמה שמצבו שלילי הוא רק ימשוך עוד ועוד מצבים מהסוג הזה.

 

רעיון הסוד בעצם מתרחש בחיינו כל הזמן גם בהריונות ובלידה שלנו. אם במהלך ההיריון שלנו נחשף לסיפורי לידה  המעבירים בנו פחדים וחששות ונעסוק בהם במחשבותינו,  יתכן והם יפריעו למהלך הלידה או אפילו יתרחשו בלידה. הרבה פעמים אנחנו שומעים את המשפט "בדיוק מה שפחדתי ממנו- קרה לי": הכי לא רציתי התערבויות וכל ההתערבויות שקיימות קרו לי, הכי פחדתי מפיטוצין והלידה החלה מזירוזים והתערבויות נוספות.

 חוקרים גילו  שתת המודע שלנו מבין חיובי ואת השלילי הוא קורא ומתרגם כחיובי. אם לדוגמה אני חושבת "אני רוצה לידה ללא התערבויות" או "רק שלא אלד בלידה ארוכה של ארבעים שעות", המוח יתרגם את  זה כאילו אנחנו מבקשות את זה, רוצות את זה וזה מה שישודר לאנרגיית היקום ויש סיכוי רב שזה מה שיקרה. עלינו לחשוב "אני רוצה לידה נעימה, בקצב שלי, טבעית.."

אור (שם בדוי) תכננה ללדת בבית היא מספרת שבהריון הראשון שלה הייתה יושבת בים ועושה מדיטציות ומכניסה לעצמה מחשבות חיוביות "הלידה שלי תהיה נעימה, מהירה יחסית, בטוחה לי, הילדה שלי תצא בריאה ומתוקה..", היא אומרת שכל מחשבה שלילית שעלתה בראשה, הייתה ממירה למחשבה חיובית (במקום "לא יהיה לי קשה, יהיה לי קל, במקום "רק שלא יסתבך..", יהיה טבעי, זורם, נעים..) היא אכן ילדה בבית ילדה בריאה ומתוקה.  אך היא מוסיפה שמאחר וההורים חששו מאוד מלידת בית וחשו שאין זה מקום בטוח ללדת בו ילדים ומאחר שהייתה להם טראומה קודמת עם ילד שנפטר בגיל 3 חודשים, הם התעקשו על לידת בית חולים והרחיבו בסיפורי "הפחדה" שלא במודע, על איך זה מרגיש להיות בהריון שאין בסופו תינוק. על אף מדיטציות שעשתה בכדי "לנקות" את מחשבותיה, הפחדים נכנסו ולדעתה גרמו לשלב הפעיל להתארך.      

 מחשבות טובות במהלך ההיריון והלידה יכולות לברוא לנו את התהליך לטוב יותר עד כדי דיוק בפרטים הקטנים, אם נהיה ברורות לעצמנו ונקיות ממחשבות שליליות ופחדים.

 

בריאת מציאות ומדע

 

המדע כיום מדבר על כך שהאטום אינו פיזי בכלל אלא ישות מתוחכמת בעלת מטען אלקטרו מגנטי אפשר לומר, בעל תודעה משלו.

למשל, בניסוי משנות השבעים , גילו המדענים בעת ניסויים בחלקיק האטום - שהוא בעל אישיות מפוצלת, הוא יכול להופיע פעם כחלקיק ופעם כגל, ויותר מדהים מזה הם גילו שהוא מתנהג כך בהתאם למתבונן בו. כאשר המדענים התבוננו בו (באמצעים שונים),  הוא התנהג כחלקיק וכאשר לא התבוננו בו הוא התנהג כגל (בכדי להבין מהי 'התנהגות גלית' ו'התנהגות של חלקיק' ניתן לצפות לסרטון). העובדה הזאת הדהימה אותם כל כך שהם ביצעו את הניסוי המון פעמים מכיוון שהתקשו להאמין לתוצאות.

להלן קישור לסרטון אנימציה שמסביר בפשטות ככל הניתן  את אופן הניסוי. https://www.youtube.com/watch?v=DfPeprQ7oGc

אנו רואים,שומעים,מריחים,חשים בקושי אחוז אחד  מהמתרחש סביבנו בכל רגע נתון, כלומר 99% אחוז מהשדה סביבנו אינו קיים מבחינתנו, אנו למדים שאין דבר כזה מציאות פיזית כלל והכול  אנרגיה בתנועה, מציאות ויברציונית .

איך יכול להיות שאנחנו יושבים מול מחשב על שולחן מוקפים בקירות וקוראים כרגע את העבודה הזאת כשזוהי מציאות שאינה קיימת בכלל?

אנו משתמשים במערכת שנקראת גוף האדם שגם היא עצמה "מוצקה" בעינינו אנחנו יכולים לחוש את הידיים הרגליים ו'הכול אמיתי' . 

גוף האדם הוא בעצמו מערכת ויברציונית (המורכבת מטריליונים של אטומים מסוגים שונים שחברו יחדיו למולקולות שחברו יחדיו לתאים שחברו יחדיו לאיברים) הבנויה לפעול באינטראקציה אם השדה האלקטרו מגנטי שנמצא סביבה כלומר יש כאן מערכת שתוכננה לפעול בתוך מערכת גדולה/רחבה יותר על מנת ליצור אפקט שמדמה מציאות תלת מימדית קיימת ומוחשית .

 

האמצעים – לכל אמצעי שני היבטים פיזי ואנרגטי (רוחני)

  1. מוח- מרכז אנליטי.

    • פיסי - מרכז הבקרה כל המידע מגיע אל המוח עובר ניתוח והחלטה על פלט .

    • אנרגטי – מייצר מחשבות דו שיח פנימי 24/7 נקרא לו הקול הפנימי.

  2. לב – ספק הכוח .

  • פיזי – מייצר את החשמל הנדרש להפעיל את המערכת וגם דוחף ושואב את הדם בגוף.

  • אנרגטי - מייצר רגשות נקרא להן מצב הרוח /הנפשי .

  1. חמישה חושים – קלט של מידע מהסביבה .

  • פיזי - אנטנות קטנות פנמיות וחיצוניות המתרגמות את המידע האנרגטי מהסביבה .

  • אנרגטי – מסייעים ביצירת תחושות של הנאה או סבל ,תלוי באופי המידע הנקלט.

  1. אברים פנימיים – לא נרחיב (כל האברים בתוך הגוף, כל אחד והתפקיד שלו )

  2. אברים חיצוניים – לא נרחיב (גפיים לביצוע פעולות פיסיות)

  3. שדה אלקטרומגנטי – שדה המקיף את הגוף הפיזי במספר שכבות שכל אחת משמשת כפילטר עם תפקיד מסוים.

אפשר לפרט על המידע הנ"ל עד אין סוף מאחר והמערכת מאוד מורכבת אבל המסר הכללי הוא -     המציאות הפיזית היא רק אשליה תלת ממדית  שמיוצרת 24/7  על ידי האינטראקציה בין השדה החיצוני למערכת גוף האדם. חשוב להדגיש שברובד העמוק ביותר אין הפרדה בין המערכות הכול מערכת אחת .

לדוגמא עכשיו כשאנו מתבוננים,נושמים ,חושבים, מרגישים,נוגעים,מריחים, הכול בעצם אנרגיה בתנועה שמתורגמת למציאות  תלת ממדית על ידי המוח וחמשת החושים ממש ברגע זה .

וכעת ניתן להתקדם לשאלה כיצד המתבונן יכול להשתמש בכלים אלו על מנת להשפיע על התהליך במודע כלומר לעצב את המציאות כראות עיניו .

הדבר דומה לפסל המעצב דמות מגוש אבן או צייר המורח צבעים על משטח על מנת לייצר תמונה .

רק שכאן החומר הוא אנרגיה בתנועה והמוצר שמתקבל היא המציאות הפיזית . מדובר בתהליך של הבנת המשמעות של כל דפוס מחשבה (הקול הפנימי) והרגש שהוא גורר אחריו, המחשבה היא הפטיש של הפסל או המכחול של הצייר היא ממקדת את האנרגיה לצורה הרצויה (תמונה,רעיון בתוך הראש) והרגש מודיע כל הזמן אם המחשבה הבאה שאנו חושבים תואמת את רוח היצירה שבחרנו או לא תואמת . ויש כאן אפקט מצטבר כלומר מחשבה שחושבים הרבה פעמים שוב ושוב הופכת לאמונה כלומר לתוצאה קבועה שאנו מצפים לקבל כאשר אנו חושבים כך. גם אדם הפועל לפי אמונה אדוקה שכך נכון לפעול והפעולה נוגדת את רוח היצירה הוא ירגיש רגש שלילי בכל פעם,אלא עם הגיע למצב שאיבד את רוח היצירה ואינו מקובע על יצירה מסוימת .

ולכן מומלץ תחילה להבין שהמעגל של מחשבה ורגש מייצר סיגנל, אות, גל, דפוס אנרגטי שיוצא ממנו לאינטראקציה עם השדה מסביבו  (כלי מספר 6) שכבר טעון באנרגיות דומות שנמשכו בעבר ויוצרות כרגע מציאות מסוימת שנקראת עכשיו, מכאן כל דפוס חדש שיוצג ימשוך אנרגיה חדשה, אז עליו להחליט ולקבע את רוח היצירה החדשה שעדיין לא מומשה (לא ניתן עדיין לחוות אותה בחמשת החושים ) כלומר לבחור מה אופי היצירה השאלה "מה אני בוחר ליצור" ולקבע את זה. לאחר מכן לוותר/לנקות את כל מערכות האמונה הקיימות (כלומר דפוסי מחשבה שחוזרים שוב ושוב)  שלא משרתים את רוח היצירה הנבחר ולאחר מכן לאפשר ליצירה לבוא לידיי ביטוי על ידי  תשומת לב בלעדית לרגש  הרגש מדווח לך בכל רגע נתון, אם המחשבה, ה"מכחול", נמצא בהרמוניה עם רוח היצירה או לא. כשהמחשבה בהרמוניה ומרגישים רגש חיובי כגון : חדות, בהירות, נוחות, אושר, יצירתיות, תשוקה,השראה, דחף לפעולה, אנו יכולים להבין מכך שאנו מחוברים 'למקור' וכאן זה נכון לפעול. כשהמחשבה לא בהרמוניה, המערכת מייד תבטא את הסטייה ברגש שלילי כגון : בלבול,אי נוחות,עצב,עייפות, חוסר חשק לפעולה ומכאן שאין זו פעולה שמחוברת 'למקור' ואין כאן מקום לפעול.

יוצא מכאן שהתפקיד של המתבונן מאוד פשוט לבחור יצירה ברורה ומקובעת ואז לשים לב לרגש . כל השאר מתבצע על ידי השדה סביבו . השדה בנוי בצורה כזאת שאנרגיה נמשכת לאנרגיה דומה לה כמו שכוח המשיכה הפיסי מושך כל דבר "למטה" כוח המשיכה האנרגטי מחבר בין אנרגיות דומות . תהליך היצירה/בריאה הוא בעצם תהליך של בחירה ואפשור בחירה, מאחר שכמו בציור או פיסול היצירה לא מתגשמת מייד כשחושבים עליה אלא בתהליך מתמשך, הצייר לא שופך את הצבעים על המשטח ומייד מתקבלת תמונה וכך גם תהליך הבריאה, אנחנו מסתובבים במציאות ותוך כדי התבוננות בדברים אנו יולדים רעיון חדש לשיפור מדובר על כל רעיון לשיפור אם זה חפצים,ריפוי מחלה,סגנון חיים,תחום עיסוק הריון לידה ועוד , מהשלב הזה ועד שהדבר נכנס לממלכת חמשת החושים שלנו, כלומר אנו יכולים לחוות אותו בתוך טווח התדרים  שתואמים את התדר שלנו  כך מתקיים תהליך של בחירה ואפשור מתמיד.

 

עד עכשיו הסברתי על השפעת החשיבה החיובית אבל יש מקרים שחשיבה חיובית לא תמיד מספיקה   ולכן לא תמיד היא מזמנת לנו מציאות תואמת. תת המודע שלנו אחראי גם על המחשבות שלנו. ישנם מחשבות ואמונות הקיימות בנו שאנחנו לא מודעים אליהן. אמונות שורשיות הקיימות בנו מהיותנו ילדים, תינוקות ואפילו מגלגולים קודמים. חוויות שחווינו, משפטים שנאמרו לנו, רגשות שהטמענו בתוכנו- נחרטים בתת המודע אשר אחראי על השפעת המחשבה בחיינו. יתכן וגם אם נחשוב חיובי, נדבר חיובי ונזמן חיובי לחיינו, עדיין יהיו אמונות שורשיות אצלנו שיחסמו את המציאות החיובית להגיע אלינו. אבל אלו רק עיכובים . בעזרת כלי נפלא הנגלה לחיי לפני כשש שנים למדתי איך למצוא את האמונות האלה ולבקש להסירן וכך לאפשר לרצון שלי להתקיים ולברוא את המציאות שלי:

 

תטא הילינג.

זוהי טכניקה פשוטה וקלה ליישום אשר מאפשרת לנו לזהות ולשנות תפיסות ואמונות לא מודעות שמעכבות את היכולת שלנו להשיג את מטרתנו המודעת כמו רצון לשינוי או רצון לריפוי רגשי ופיסי.   זוהי דרך שמאיצה תהליכים, מחברת אותנו חזרה למשאבי הריפוי שלנו ומקנה כלים לעבודה אישית וטיפולית כאחד.

השיטה עובדת ע"י חיבור לגלי תטא , הרביעי מתוך חמשת גלי המוח המופעל אצלנו כאשר אנחנו במצב חלימה בין שינה ליקיצה. ישנם חלומות בהם אנחנו מבינים שאנחנו חולמים ובעצם יכולים להיות מעורבים בחלום ולשנותו זה המצב בו גלי תטא מופעלים. חוקרים גילו שאפשר להתחבר לגלים האלה גם במצב עירות ע"י מדיטציה גבוהה ומסוימת להתחבר לאנרגיית הבריאה ולשנות אצלנו דברים כמו אמונות דפוסים חוזרים מציאויות בחיינו הגשמת מחשבות ובקשות ועד ריפוי פיזי אפילו של מחלות קשות. השיטה נגלתה לויאנה סטייבל הילרית מאיידהו שחלתה במחלת הסרטן והצליחה, ע"י חיבור למקום עליון גבוהה מאוד, לרפא את עצמה ממחלת הסרטן.  לאחר שהחלימה החלה מקבלת את כל השיטה דרך תקשור והחלה לטפל באנשים. במהלך הטיפולים היא הבחינה כי יש כאלה המקבלים טיפול מיידי ויש כאלה שלא. היא שאלה את המקום העליון הזה –את אנרגיית הבריאה, למה חלק לא נרפאים וקיבלה מידע כי אנו מושפעים מאמונות החוסמות את הריפוי הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית ונפשית. האמונות האלה יושבות בתת המודע שלנו ובעצם מנחות ומשפיעות על דרך המחשבה שלנו ועל מציאות חיינו. אמונות אלו ניתן לשנותן ע"י חיפוש ומציאת אמונת-שורש עמוקה ביותר לבקש מאותה אנרגיה לשנותה ,לראות בעיני רוחנו כיצד היא נעלמת ונכנסת אמונה אחרת,  חיובית, הבונה בעצם את האנרגיה שלנו ומשחררת אותנו מדפוסים חוזרים המעכבים אותנו. כך בעצם ניתן לברוא מציאות בחיינו בכל רגע נתון. את האמונות מאתרים ע"י שאילת שאלות ובדיקת קיום האמונה או העלמתה בעזרת קינסיולוגיה ("מבחן השריר"). תת המודע שלנו משפיע על החיים שלנו והוא מורכב מכל אותן חוויות שחווינו ושמנו אותן בצד. אם נזהה את אותן חוויות, את אותן אמונות המעצבות אותנו ונבקש להסירן נוכל בעצם להיות נקיים מחסימות ולקבל את הריפוי, את השינוי ולברוא את המציאות שלנו . הכול בפשטות ובקלות ללא כל מאמץ מעכשיו ולתמיד. וזה נעשה בצורה הגבוהה והמיטיבה ביותר עבורנו.  חיבור המטפל לגליי התטא וראיית האמונות נשלפות ונכנסות אמונות אחרות  חיוביות במקום , הבקשה לראות איך הריפוי מתבצע ולהיות עד לריפוי בשילוב התחברות לגליי תטא למקום הגבוהה ביותר בעצם מחוללים את השינוי והריפוי מתרחש. למעשה התטא הילינג הינו עוד כלי אשר מסביר את הרעיון שכוח המחשבה ( ע"י ראיית העדות  למתרחש) משפיע על חיינו ושאפשר לברוא מציאויות בחיינו אך ביחד עם אנרגיית הבריאה.

 

כלי נוסף המסביר את  השפעת המחשבה והכוח שישנו בידי  המוח שלנו לשנות ולהשפיע על חיינו זה שיטת הדמיון המודרך .

 

דמיון מודרך

זהו אחד הכלים העתיקים ביותר לטיפול על פני כדור הארץ. זו היא שיטה המשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המציאות, להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. השיטה משלבת טכניקות הכוללות החזייה ( ויזואליזציה) של פרטי עצמים, מצבים ודימוים ע"י שימוש בחושים, הירגעות והרפיה. זו שיטה פרקטית מאוד אשר עובדת על הרבדים העמוקים ביותר במוח שלנו, משחררת חסמים ודפוסים שיתכן שעצרו אותנו כל החיים, ומבוססת על בחינה מדעית של פעילות המוח שיש לו דפוסים מובנים שניתן לרתום לעזרתנו.

 

דמיון מודרך הוא תחום רחב הכולל בתוכו מגוון שיטות לטיפול והתפתחות אישית, שמטרתן להביא לאיזון, ריפוי והגשמה. המפתח לשיטה, הוא היכולות של המוח האנושי להתפקס על דבר מה, תוך שהוא מכבה את כל מה שמפריע לו מסביב. המוח אינו מבדיל בין דמיון למציאות. כשאדם מתרגל דמיון מודרך במצב של הרפיה, המוח השמאלי השכלתני עובר למצב שקט של קליטה (גלי אלפא ( והמוח הימני שמתקשר עם תת המודע, עובר לרמות קליטה ו'שליפת מידע'  גבוהות דבר המאפשר לנו לתקשר ברמה פיזית עם מערכת החיסון ועם כל תאי הגוף, וברמה הנפשית, לשחרר מחסומים והתנגדויות, או לשנות גישות ואמונות שאימצנו במהלך כל חיינו.

 בעצם כשאנו בהרפיה הזו ונמצאים במדיטציה מודרכת הנעשית ע"י המטפל  אנחנו יכולים ע"י שימוש בדמיון לברוא ולרפא כל תחום בחיינו. המטופל יחזה את עצמו כבריא, חזק וחופשי מהבעיה הבריאותית או הפסיכולוגית ממנה הוא סובל. כדי שההשפעה של הדמיון המודרך תהיה חזקה ככל האפשר, יערב המנחה את מירב החושים בתהליך, וינחה את המטופל לדמות מראות בצבעים עזים, לשמוע קולות, להרגיש את תחושות הגוף – כולל טעם וריח– ואף לחוות את הרגשות בצורה עזה ככל האפשר. ההנחיה תחל לרוב בהרגעה ובהרפיה, לאחריהן יהיה שלב של תנועה אל עבר החוויה המסייעת, ניתוק מן המציאות אל עבר העולם הפנימי של המטופל, כדי לאפשר את עיקר התהליך. חלק זה יכול לכלול מסרים של המטפל, גירוי של הדמיון, או שחרור רגשות. בסיום יתבצע לעתים קישור בין עולם הדמיון לעולם המציאות, ולבסוף תהליך של יציאה הדרגתית מההרפיה.

 

שימוש בכלי הזה יעזור לנו במהלך ההיריון והלידה ונוכל לשנות ולהתיר מחסומים ולברוא הריון ולידה נכונים יותר עבורנו. זהו כלי מצוין העוזר לנו להתחבר למסע הלידה, להתחבר אל העובר ולהתכנס בתוך עצמנו.  להכין את עצמינו או את היולדת אותה אנחנו מלוות, ללידה קלה יותר, רפויה יותר וממוקדת יותר. כלי זה מסיע בידי בעבודה עם היולדות, את העברת הרעיון שיש בידי כוח המחשבה יכולת להשפיע על תהליכים כמו הריון ולידה.

 

דיון

ישנם עוד הרבה טכניקות היכולות להסביר את חקר המוח והשפעת המחשבה על מהלך חיינו, אני התמקדתי באלו שאני התוודעתי אליהם בחיי. אני מאמינה שיש ביכולתנו לברוא את חיינו אם זה יהיה במודע שלנו כל הזמן ונהיה קשובים ליכולות שלנו נוכל לפתור המון  רגעים מתסכלים בחיינו, נוכל לברוא מציאות נעימה יותר לנו ומיטיבה עימנו.

 

כששיתפתי חברות שילדו ברעיון הזה והחזרתי אותן לסיפורי הלידה שלהן כמעט כולן הסכימו איתי שהלידה שלהן באמת התרחשה והתנהלה בהתאם למחשבות שליוו אותן במהלך ההיריון. רונית (שם בדוי), חברה שילדה את כל ארבעת לידותיה בניתוח קיסרי סיפרה שכל ההיריון שלה היא ידעה שהיא תעשה הכול כדי ללדת לידה טבעית, רגועה ובלי שום התערבות. היא עברה קורס הכנה מכוון ללידה טבעית והייתה בטוחה שהיא מודעת לכול ויש בידיה מספיק כלים וידע כדי שהלידה תתנהל כמו שהיא רוצה . אך היא הוסיפה שהדבר היחיד שהיא זכרה הכי חזק מהקורס הכנה זה לא לקחת פיטוצין, וכמה זה גרוע וכמה זה מפחיד. היא סיפרה שהיא הגיעה לחדר לידה עם צירים מסודרים וחזקים כל חמש דקות  וכל  מה שהיא חשבה זה "רק לא פיטוצין". בבדיקת הפתיחה היא הבינה שהיא רק בפתיחה של 2 ס"מ. היא נלחצה ופחדה והחששות מהפיטוצין רק עלו וגברו. לאחר כחצי שעה נעלמו הצירים הסדירים וההתערבויות החלו לבוא. כמובן שהציעו פיטוצין וכמובן שהיא לקחה אבל רמת הלחץ שלה הייתה כל כך חזקה שתהליך הלידה לא התקדם.כאן נכנס האפידורל אבל גם לא קידם את התהליך. היא זוכרת איך היא ניסתה להרגיע את עצמה הוציאה את כולם מהחדר נשמה נשימות עמוקות דיברה אל עצמה ואל המלאכים השומרים שלה, עשתה לעצמה דמיון מודרך ונרדמה. ובאמת לאחר חצי שעה של הרגעה ומנוחה והתכנסות פנימה התהליך המשיך. היא הייתה קרובה ללידה אך הרופאים שהשכיבו אותה כל הזמן על הגב כדי לבדוק מוניטור החליטו שיש מצוקת עובר והיא מצאה את עצמה לאחר 30 שעות של צירים מותשת ורעבה בחדר הניתוח.

כאשר עבדנו על סיפורי הלידה שלה, מצאנו בכל אחד מסיפורי הלידה שלה את הדברים הטובים שעשתה והבלטנו וחיזקנו את העוצמות שלה.

סיפור לידה   נוסף  היה של חברה אשר במהלך ההיריון שלה שמעה כמה סיפורים על לידות שהתפתחו מהר ולא הספיקו להגיע לבית החולים וילדו באוטו, בחניה של בית החולים או בדרך לבית החולים. הפחד שלה לקראת סוף הלידה היה שגם היא תלד כך. היא שיתפה אותי שמחשבה זו לא יצאה לה מהראש כל השבוע האחרון שקדם ללידה. ובאמת יום הלידה הגיעה הצירים החלו להתפתח והיא יצאה עם בעלה לבית החולים. היא מספרת שהם לא הספיקו אפילו להגיע לבית החולים והיא יצאה מהאוטו ליד בית החולים וילדה על המדרכה ואישה שעברה שם עזרה לה ללדת ותפסה את התינוק.

 

 

סיפור לידה נוסף שלי יכול להראות את הקשר בין מחשבה לבריאת מציאות:

בלידה השלישית שלי נחשפתי  להרבה סיפורי לידה. סיפור אחד ששמעתי וחשבתי שכך גם לי מתאים ללדת אכן התרחש. חברה סיפרה לי שהיא ילדה בבית כשכל הלילה היא העבירה את הצירים לבד בחושך עם עצמה בבית. היא העירה את בעלה רק בשש בבוקר וקראה למיילדת בשש וחצי בשבע וחצי היא כבר ילדה. הסיפור השאיר בי הרגשה כל כך טובה ונכונה שממש תכננתי לי  במחשבותיי איך תראה הלידה שלי בשקט בבית.

ואכן כך היה אחרי שאחרון אורחינו עזב את הבית מאירוח כבד של שישי שבת בהם אני עם צירים באים והולכים, ואחרי שבנותיי נרדמו ובעלי שקע בשינה עמוקה, כיביתי את האורות בבית נשארתי עם מנורה אחת קטנה ונעימה בצבע כחול שהשרתה עליי רוגע. נשמתי כל ציר שהגיע וישנתי בין ציר לציר. התהלכתי מעט בבית שרתי לעצמי מנגינות נעימות. התנענעתי על הכדור ושוב תנומה בין הצירים, נשימות עמוקות ורגועות, כל הבית ישן ואני רגועה ונינוחה. ב5 לפנות בוקר דיברתי עם גיסתי שתבוא לשמור על הבנות הערתי את בעלי בשש ויצאנו לביה"ח. הגעתי בפתיחה 8 ותוך שעה הייתי כבר עם מתוקה נוספת על גופי מניקה אותה באהבה.

 

רעיון השפעת המחשבה על הריון ולידה שהצגתי כאן נבנה בעצם על חוויות חיי וראיונות עם נשים שהסכימו עם הרעיון הזה. יחד עם זאת, נושא מעניין למחקר המשך יהיה מדוע נשים שנחוות לנו כמודעות, אשר עברו תהליך רוחני והכנה מלאה לקראת הלידה, עדיין יחוו לידה שונה ממה ששיוועו לו? האם זה משום שכמה שנהיה מכווננות וכמה שננסה להשפיע על תוצאות ההיריון והלידה יש גם את בחירתה של הנשמה של אותו עובר קטן שבא לחוות את התפתחותו על פני כדור הארץ ועוזר להתפתחותנו? יתכן וגם אם אנו מפותחות ונקיות מכל מחסום, עדיין נלד בדרך אחרת מה"רצוי" כי יתכן שדווקא אותו עובר החליט להגיח לעולם דרך ניתוח קיסרי, או להגיע בקצב שלו אחרי 40 שעות (אולי משום שאמו הייתה צריכה ללמוד על המתנה, קבלה..) האם יש מקום לגנטיקה לפעול ועד כמה? עד כמה ניתן לשנות תפיסות שלנו והאם כאשר נשנה את המילים, נשנה גם את התחושה? (אם לא נאמר "כאבים" אלא "תחושות" – נחוש פחות כאב?), עד כמה הסיפור שהתרבות מספרת לנו על לידות משפיע עלינו? האם בתרבויות אחרות תופסים לידה כדבר קל ולכן היא כזאת?

היריון ולידה יכולות להיות חוויות קסומות ואני מאחלת לכל אחת לחוות זאת בצורה המעצימה ביותר, באופן נעים התואם לה. אמן.

 

Share on Facebook
Please reload

© 2016 חלי וייס ולר. עוצב ע"י Best Site