אני מתקשרת אלייך - "חלי !!! אני חייבת כבר ללדת...נמאס לי" ואת עונה לי בנונשלנט שלך : "טוב, אז בואי ללדת".
בוקר. הולכת אתך בחוף המדהים של נווה ים, החוף שלך.
וכל היקום והטבע נוטים אלייך. ואני - אני אלד היום בטוח, כי כך הבטחת.
אחרי זה חוזרים אלייך לקליניקה ואני מקבלת עיסוי שכל ההיריון רק חלמתי עליו. השמנים והריח, הם כבר מרגיעים. אני חוזרת הביתה לנוח.
ואז מתחילים הצירים, באותו היום - בדיוק כמו שהבטחת. הם מגיעים, סדירים ונעימים. את מגיה בערב לרמב"ם לפגוש אותי. איזה כייף, מלאכית שלי את !
השעות עוברות, ואת איתי. מחזיקה ותומכת, מציעה ומעסה, מקלחת ומלבישה - הכל ! אני בידיים הכי טובות ונאמנות שיש.
זה קשה, את איתי.
זה יותר קשה וכואב. ואת איתי. בטבעי.
לא נותנת לי להישבר לרגע. לוחשת לי באוזן לחשים קסומים והנה זה עוד מעט.
זה ממש כואב - ואת מעסה וגורמת לכאב להיות חלק ולא העיקר.
והנה - הנה היא כבר יוצאת, הראש....
אני ואת בוכות - איזו הצלחה ! לידה טבעית ונפלאה. לא יכולתי לבקש יותר. אחרי כמה שעות אני כבר הולכת במחלקה, לא מרגישה כבר כמעט כלום....
תכירו את נוגה 07.10.15 !!!